Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3 Slideshow Image 4
Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3
Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3
שלישי, 21 נוב' 2017

מחקרים ופרוייקטים
 אתגר להנחות הגרייסיאניות: לקראת פרגמטיקה המבוססת על קורפוס
 מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 161/09,י2009-2013
מטרת הפרוייקט לאתגר הנחות בסיסיות בגישה הגרייסיאנית בהסתמך על אבחנה בין קוד לבין היסק כבסיס לחלוקת העבודה בין המובן הסמנטי הלשוני לזה הפרגמטי. ראשית, ההנחה שהמובן הלשוני (הגרעיני) של ביטויים לשוניים כגון some ('מקצת') ו-or ('או') מבוסס על האופרטורים הלוגיים שנחשבים למקבילותיהם נבחנת ומבוקרת. גם ההנחה שאינטואיציות של בלשנים תואמות את השימוש שאנו עושים בביטויים אלה בשיח טבעי לא זוכה לאישוש במחקר אמפירי. מחקרי קורפוס, הנתמכים בנוסף על ידי נתונים משאלונים לנבדקים, מורים שאין הדבר כך. גם ניתוח המובנים הלשוניים הגרעיניים חייב להשתנות על מנת להסביר את מגוון השימושים הטבעיים.
פרופ' מירה אריאל mail home

 

 אמהרית כשפת מורשת
המחקר מתמקד במערכת הפונטית והפונולוגית של אמהרית (שפת המורשת) ועברית (שפת הסביבה) בקרב ישראלים דו-לשוניים עוקבים ממוצא אתיופי, תוך השוואה לדוברים חד-לשוניים של כל אחת מהשפות. היות ששפת המורשת נרכשת לעיתים באופן חלקי, נשאלת השאלה אלו רכיבים בדקדוק לא נרכשים ומהם העקרונות העומדים בבסיס הרכישה החלקית. אנו מניחים אינטראקציה בין עקרונות אוניברסליים ותכונות ספציפיות לכל שפה, ולכן עורכים מחקר השוואתי בין השפות במטרה לזהות "זליגה" של רכיבים משפה לשפה.
פרופ' אותי בת-אל mail home ד"ר אוון-גרי כהן mail home ד"ר אנבסה טפרה mail home
יחד עם פרופ' שרון רוז, UCSD.

  

 שלילה מייצרת פרשנות לא-ליטרלית כברירת-מחדל
 מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 436/12,י2012-2016
מחקר זה מתמקד בפרשנויות לא-ליטרליות המהוות ברירת-מחדל של מבעים מסויימים (שאינם מקודדים בלקסיקון) (פרשנויות דיפולטיות). בעזרת ניסויים און-ליין ואוף-ליין, לצד מחקרי קורפוס, בכוונתנו להראות ששלילה (בין סמני בולטות נמוכה אחרים) מייצרת פרשנויות לא-ליטרליות כברירת-המחדל. מבעים מסויימים כמו "אתה לא טייס", "תומכת היא לא" ואחרים, יפורשו באופן לא-ליטרלי כברירת המחדל: (א) בהעדר הקשר ספציפי, הם יפורשו כלא-ליטרליים בהשוואה למשפטים המקבילים בחיוב. (ב) בהינתן הקשר חזק המטה לכיוון הפרשנות הלא-ליטרלית, הם יעובדו מהר יותר מאשר כשהם נתונים בקונטקסט המטה אותם באותה מידת חוזק לכיוון הפרשנות הליטרלית. (ג) ממצאי בדיקת קורפוסים יעידו כי הקשר של מבעים כאלו ישקף בעיקר את הפרשנות הלא-ליטרלית של המבעים הללו.
פרופ' רחל גיורא mail home

 

 זיקות מהסוג השלישי
הפרוייקט עוסק בסמנטיקה של משפטי זיקה (לא אפוזיטיביים) הניחנים ביידוע או בכימות אוניברסלי. המחקר מתרכז בשלושה שדות אמפיריים: (א) הסמנטיקה של זיקות כמות וזיקות שבהן 'המקום הריק' אינו בעמדת ארגומנט; בדיקה מחודשת של הניתוח של (Grosu and Landman (1998 במונחי 'מכסימיליזציה' מאפשרת תובנות חדשות לגבי האינטראקציה בין משפטי זיקה אלה לטווח ולאינטנציונאליות; (ב) הסמנטיקה של משפטי זיקה בעלי ראש פנימי; (ג) מכסימיליזציה בסמנטיקה של מבני השוואה פסוקיים.
פרופ' אלכס גרוסו mail home פרופ' פרד לנדמן mail home
יחד עם פרופ' קוז'י הושי, אוניברסיטת קיו, יפן.

  

 ניבי לשון: יצוג מנטלי ורכישה
 מימון: הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF), מענק 2009269, 2010-2014

המחקר עוסק בייצוג המנטלי וברכישה של ניבי לשון. הוא מציע את מודל ה-TSSי(The'Type-Sensitive Storage), המבחין בין ניבים צירופיים לבין ניבים פסוקיים, וחוקר את השלכות ההבחנה. כמו כן, נבדקת השפעתן של תכונות תחביריות על רכישת ניבים על ידי ילדים החל מגיל 6-7. במסגרת המחקר נאספים נתונים משני מקורות שונים: מחקרי קורפוס כמותיים וניסויים פסיכובלשניים. ממצאי המחקר זורים אור על הליך רכישת ניבים ועל אופן אחסונם בייצוג המנטלי. יתרה מזאת, הם בעלי חשיבות מכרעת למחקרים בלשניים ופסיכובלשניים העוסקים במבנה הלקסיקון המנטלי ובחלוקת העבודה בין הלקסיקון והרכיב התחבירי של היכולת הלשונית.

פרופ' ג'וליה הורבט mail home פרופ' טל סילוני mail home
יחד עם פרופ' קנת' וקסלר, MIT.

 

 לקראת ניתוח 'אפקטים של פוקוס' ללא שימוש ב'פוקוס':
 מבט חדש על הממשק בין פרוזודיה, סמנטיקה ופרגמטיקה
 מימון: הקרן הלאומית למדע (ISF), מענק 504/11, 2011-2014
המחקר בוחן, בהסתמך על נתונים מאנגלית ועברית, את ההשערה מרחיקת הלכת שהתיאוריה הדקדוקית אינה זקוקה למושג 'פוקוס' (Kadmon and Sevi 2011). אחת ממטרות המחקר היא לבחון את ההשערה שעובדות הנוגעות ל-'עקביות השיח' ניתנות להסבר ללא שימוש במושג 'פוקוס', בהתבסס על המושג 'נתון' (כלומר, 'ניתן לשחזור' או 'ניתן לניבוי'). שאיפתנו היא לפתח רעיון זה לכדי תיאוריה שלמה שתסביר את משמעות מיקום pitch accent. מטרה נוספת נוגעת ל-'תארי פועל מושכי פוקוס'. ממצאים ראשוניים מצביעים על האפשרות להעניק ניתוח 'נטול-פוקוס' ל-only ('רק'), תואר הפועל הנחקר ביותר בקבוצה זו. ברצוננו לבסס תוצאות אלו, ולספק ניתוחים נטולי-פוקוס עבור תארי פועל נוספים מסוגו. לבסוף, כוונתנו לחקור אפקטים נוספים של פוקוס, כולל אלה שנחקרו פחות. תקוותנו שמחקר זה יוביל להבנה טובה יותר של האינטראקציה בין סמנטיקה, פרגמטיקה ופרוזודיה באופן כללי.
ד"ר נירית קדמון mail home ד"ר אלדו סבי mail home