Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3 Slideshow Image 4
Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3 Slideshow Image 4
Slideshow Image 1 Slideshow Image 2 Slideshow Image 3 Slideshow Image 4
ראשון, 26 פבר' 2017

עברית | English

התכנית לבלשנות שמית 

עוסקת במחקר השפות השמיות ובהוראתן. הלימודים והמחקר  משלבים את העיסוק בשפות השמיות העתיקות עם החיות מתוך גישה בלשנית מודרנית. התכנית מכשירה תלמידים לקראת התארים בוגר אוניברסיטה (BA), מוסמך אוניברסיטה (MA) ודוקטור (PhD).

הלשונות המתועדות מן התקופות העתיקות, למשל געז (אתיופית קלאסית) או פיניקית, נלמדות ונחקרות לצד אמהרית ועברית מדוברת. שפות בעלות תיעוד נרחב, כמו האכדית, נלמדות לצד שפות בעלות תיעוד חלקי, כמו האוגריתית. כל זאת מקנה לסטודנטים כלים בלשניים למחקר הפנים השונים של השפות השמיות. הקורסים הלשוניים משלבים את לימוד יסודותיה הבלשניים של השפה עם קריאת טקסטים (עתיקים או חדשים) או האזנה לטקסטים חיים.

השפות הנלמדות בתכנית 

מייצגות את הענפים השונים של משפחת השפות השמיות.
  • הלשונות השמיות המזרחיות:
    • אכדית (בשיתוף עם החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום)
  • הלשונות השמיות הדרומיות:
    • געז ואמהרית (שמיות-אתיופיות)
    • מהרי (השפות החדשות של דרום חצי האי ערב)
  • הלשונות השמיות המרכזיות:
    • אוגריתית
    • פיניקית ולשונות שאר הכתובות הכנעניות
    • ארמית עתיקה, ארמית בבלית וגלילית (בשיתוף עם המגמה לתלמוד וספרות העת העתיקה)
    • ארמית חדשה יהודית ונוצרית
    • ערבית ספרותית ומדוברת (בשיתוף עם החוג לערבית ולאסלאם)
    • עברית חדשה, עברית מקראית ולשון חז"ל (בשיתוף עם המגמה ללשון העברית)
    • לשון מכתבי אל עמארנה מכנען (אכדית-כנענית)

סידאמה, שפה כושיתית השייכת לאזור הלשוני האתיופי יחד עם השפות האתיו-שמיות, נלמדת אף היא.

לימודים תיאורטיים 

הם חלק מרכזי במחקר השפות השמיות, אשר אינו מוגבל רק ללימוד השפות השונות. בין הקורסים התיאורטיים שמציעה התכנית: מבט משווה על שפות העולם ועל השפות השמיות השונות, דיאלקטולוגיה, הקשר שבין השפה לחברה באתיופיה, מחקר הלשון המדוברת, לשון וכתב, לקסיקוגרפיה, לשון ותרבות, וכיו"ב.

המחקר בתכנית 

מקיף את השפות השמיות העתיקות והחיות. פרוייקט מחקר גדול בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטאות אחרות בארץ ובעולם, הוא הקמת מאגר של העברית המדוברת בישראל (מעמ"ד).

חברי הסגל 

 זכו להכרה בינלאומית על עבודתם במחקר מכתבי אל עמארנה (אשר נכתבו בלשון מעורבת כנענית-אכדית), בבלשנות אכדית, במחקר הארמית החדשה, במחקר השפות השמיות האתיופיות ובמחקר העברית המדוברת. חברי הסגל נטלו חלק בעריכת השנתון Israel Oriental Studies במשך כל שנות פרסומו. הכרך העשרים בסדרה, הוקדש למצב המחקר של השפות השמיות בתחילת המאה העשרים ואחת.