מוסמך
בארכיאולוגיה
וחומרים
ארכיאולוגיים
תכנית
לימודים
בינתחומית
במסגרת החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
בשנת
הלימודים
תשע"א נפתחה
לראשונה
בישראל תכנית
הלימודים
לתואר שני
בארכיאולוגיה
וחומרים
ארכיאולוגיים
במסגרת החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
בפקולטה
למדעי הרוח
באוניברסיטת
תל-אביב.
הלימודים
בתכנית הינם
בעלי אופי
בין-תחומי
ובמהלכם
עוסקים התלמידים
בחקר החומרים
הארכיאולוגיים
בהיבטיהם
המגוונים –
ההיסטוריים
והחברתיים –
המקנים להם
ידע ויכולת
מחקרית, וכן
אפשרויות של התמחות
מעשית.
תכנית
הלימודים
המעניקה תואר
"מוסמך אוניברסיטה
בארכיאולוגיה
וחומרים
ארכיאולוגיים"
הוכרה על ידי
המועצה להשכלה
גבוהה בחודש
יולי 2010 והיא
מופעלת החל
משנת
הלימודים
תשע"א. תכנית זו
ממקמת את
אוניברסיטת
תל אביב
במועדון האקסקלוסיבי
של
האוניברסיטאות
המקיימות
תכניות
לימודים
לתלמידים
מתקדמים בחקר
החומרים הארכיאולוגיים,
על ידי אימוץ
של המודל
הכללי של
אוניברסיטאות
המחקר
החשובות
בבריטניה
ובארה"ב.
אוניברסיטת תל
אביב היא
המוסד היחיד
בארץ שיש בו
חוג גדול ומבוסס
לארכיאולוגיה
של א"י
ותרבויות
שכנות, לידו
מכון
לארכיאולוגיה
בעל מעבדות
שחלקן קשור
לחקר ושימור
חומרים
ארכיאולוגיים,
פקולטה
להנדסה
המקיימת
תכנית
לימודים בין
פקולטטית בתחום
החומרים
ומרכז לחקר
החומרים,
ננו-מדעים וננו-טכנולוגיות,
המאחסן בתוכו
ציוד מדעי מן המתקדמים
בארץ ובעולם.
זיקה שכזו
כמעט ואינה מתקיימת
אף באחת מן
האוניברסיטאות
האחרות בארץ.
תכנית
הלימודים
מנוהלת ע"י
החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
תוך תיאום עם
תכנית
החומרים, החוג
לגיאופיסיקה
ומדעים פלנטריים
והחוג
לגיאוגרפיה
וסביבת האדם,
במתכונת של
קורסים
משותפים
ובמידת הצורך
גם הנחייה משותפת
של תלמידים.
התואר ניתן
מטעם החוג לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום.
חקר
חומרים הוא,
ככל הנראה,
התחום
המדעי-טכנולוגי
הקדום ביותר.
תהליך יצירת
כלים, השימוש
באש לשם יצירת
טכנולוגיה מתקדמת
(פירוטכנולוגיה)
של קרמיקה,
זכוכית, סיד,
מתכת וכדומה,
הזיקה בין
אנליזת החומר
לתובנות
המתקבלות
כיום באין
ספור היבטים
של המחקר הארכיאולוגי,
כל אלה הופכים
את החיבור שבין
חקר החומרים
לארכיאולוגיה
לטבעי ומתבקש.
הארכיאולוגיה
עברה מאז אמצע
המאה העשרים
שרשרת של
"מהפכות
מדעיות".
מתחום מחקר
הכפוף לכללים
הדיסציפלינאריים
של ההיסטוריה,
האנתרופולוגיה
או חקר
האמנות, היא
התגבשה לכדי
דיסציפלינה
עצמאית תוך
ביסוס שיטות
מחקר ונושאי
דיון משלה.
"הארכיאולוגיה
החדשה" של
שנות ה-60 וה-70 של המאה
הקודמת הקנתה
לדיסציפלינה
את ההסתכלות
ההוליסטית
ועקרונות
המדע התקני,
ואילו האסכולה
הבתר-תהליכית
של שנות ה-80 וה-90 העניקה
לה את הגישה
הביקורתית
והדיון הפרטני
בתופעות
תלויות תרבות.
זו וגם זו
הדגישו את הצורך
בהסתכלות
מערכתית
כוללת על
תהליכים תרבותיים
והיסטוריים
תוך ניתוח
מדעי מעמיק של
הממצא
הארכיאולוגי.
פועל
יוצא של גישות
אלה הייתה
הופעתם של
מדעי הארכיאולוגיה.
ההכרה כי
ניתוחו
הטכנולוגי והפונקציונאלי
של ממצא חומרי
אינם יכולים
להתבסס רק על
סגנון וצורה,
חדרה
לארכיאולוגיה
עוד באמצע
המאה העשרים,
אך במהלך
השנים היא
עברה מספר
שינויי גישה.
ראשיתו של
התהליך כרוך
בהבנה כי,
לדוגמה, לא
ניתן לדון
בכלי מתכת
קדומים רק על
פי צורותיהם
ותפוצתם
במרחב, מבלי
להיכנס
לעומקה של
המטלורגיה שלהם.
סוגים אחרים
של ממצא (כגון
עצמות אדם
ובע"ח, שרידי
צומח וכיו"ב)
חייבו אף הם
מעורבות של
מומחים מתחום
מדעי הטבע.
כיון שכך,
מצאו עצמם
הארכיאולוגים
כשהם פונים
יותר ויותר לעזרתם
של מומחים
מדיסציפלינות
אחרות. ואולם,
עד מהרה התברר
כי פרשנות
הממצא נתקלת
במגבלות התקשורת
שבין המומחה,
הנעדר השכלה
מתאימה
בארכיאולוגיה,
והארכיאולוג
הנעדר השכלה
בשטח המדעי
המתאים.
מצב
זה הביא
להכנסתן של
כמה ממעבדות
המחקר אל תוך
המכונים
לארכיאולוגיה.
"מדעני
הארכיאולוגיה"
רכשו השכלה,
לעיתים
פורמאלית,
בארכיאולוגיה
ועסקו בשאלות
מחקר שהוצגו
על ידי ארכיאולוגי
השדה, איתם
חלקו כעת את
אותה יחידה
אקדמית או
מנהלית.
השאלות
שהופנו "למדענים"
על ידי
הארכיאולוגים
עסקו לרוב בחומר
הספציפי
מחפירותיהם
ולפיכך היה
עיסוקן של
המעבדות
אקלקטי
ותלוי-אתר.
תרומתה המדעית
של המעבדה
התבטאה לרוב
ביצירת
דו"חות טכניים
שצורפו
כנספחים
לפרסומי
החפירות. עם
זאת, הצטברותם
של נתונים
אנליטיים
מקבוצת אתרים
קרובים
גיאוגרפית או
המשתייכים
לתקופה נתונה,
אפשרה מפעם
לפעם את
פרסומם של
מאמרי סינתזה
בעלי משקל
מדעי רב יותר.
במקביל, פנו
לעיתים תלמידי
החוגים
לארכיאולוגיה
אל "המדענים"
בבקשה
להנחותם
במחקרים
לתארים
מתקדמים, תוך
התמחות בתחום
האנליטי בו
עוסקת המעבדה.
דבר זה הביא לצמיחתו
של דור חדש של
"מדעני
ארכיאולוגיה",
שהכשרתו
הראשונית
הייתה
בארכיאולוגיה
ושעניינו היה
במחקרים
רחבים ולא
בבדיקות
ממצאים מוזמנות
ותלויות-אתר.
גישה זו הביאה
בהכרח להפסקת
תלותו של
"מדען
הארכיאולוגיה"
אך ורק בארכיאולוג
השדה כגורם
היוזם, המזמין
והמממן את המחקר.
לחליפין, הביא
הדבר לפניית
המעבדות לנושאי
מחקר יזומים
ולמקורות
מימון אחרים
ובעיקר
לקרנות המחקר
התחרותיות.
על
רקע זה התגבשה
מעבדת המחקר
המודרנית
במדעי
הארכיאולוגיה,
הרואה את עיקר
עיסוקה בשאלות
ארכיאולוגיות
רחבות-היקף
שמתוכן היא
מגבשת את
המתודה
המחקרית שלה.
מחקריה אינם
נקבעים על פי
הזמנות אד-הוק
של
ארכיאולוגי
השדה, אלא
יזומים על ידי
חוקרי המעבדה
תוך עיסוק
בשאלות מחקר
מקיפות העומדות
בקריטריונים
של קרנות
המחקר
התחרותיות. המדען
נדרש להיות
בעל ידע מעמיק
הן בארכיאולוגיה
והן בתחום
המדעי בו הוא
מתמחה. המעבדה
משמשת גם
כמרכז אקדמי
שבתחומי
אחריותו
נכללת ההוראה
השוטפת בתחום
עיסוקה, כחלק
מן הסילבוס האקדמי
ולצורך
הנחיית
תלמידי מחקר
והכשרתם בתחומים
התיאורטיים
והאנליטיים
המתאימים.
תהליך
זה התגבש בארץ
רק בשני
העשורים
האחרונים. מטבע
הדברים, ניתן
ללמוד על
כיווני
התפתחותו הצפויים
מתוך
התבוננות
בתהליכים
שחלו באוניברסיטאות
אחרות בעולם,
שכבר עברו
לשלב האבולוציוני
הבא בתהליך.
בין אלה ניתן
למנות לדוגמה
את
אוניברסיטאות
לונדון (UCL),
אוקספורד
ושפילד
בבריטניה, MIT
ואוניברסיטאות
הארווארד, בוסטון,
UCLA ואריזונה
בארה"ב, ומספר
מקומות אחרים.
עיקרו של שלב
זה בגיבוש
תכניות הוראה
ייעודיות בחומרים
ארכיאולוגיים
(Archaeomaterials),
לעיתים ברמת
הלימודים
לתואר בוגר אך
בדרך כלל
לתוארי מוסמך
ודוקטור.
תוכניות אלה
תואמות את
המגמה הגוברת
בעולם
המודרני, הן
באקדמיה והן
בקרנות המחקר,
המעודדת
תחומי לימוד ומחקר
רב-תחומיים.
תנאי
הקבלה של כל
סטודנט[1]
יקבעו
בהתאם
למדיניות
העדכנית בפקולטה
למדעי הרוח
ובחוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום,
בכפוף לתנאי
הקבלה
האוניברסיטאיים.
ללימודי
התכנית יתקבל
תלמיד אשר
סיים את
לימודי התואר
הראשון בחוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום בציון 80 לפחות.
תלמיד שסיים
את לימודי
התואר הראשון
בארכיאולוגיה
במוסד מוכר
אחר להשכלה
גבוהה ובציון 80 לפחות
יתקבל לתכנית
לאחר הצגת
המסמכים המאשרים
זאת והרשמה
לחוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות המזרח
הקדום
באוניברסיטת
תל אביב.
תלמיד
שסיים את
לימודי התואר
הראשון
באוניברסיטת
תל אביב או
במוסד מוכר
אחר להשכלה
גבוהה בחוג
שנושא
לימודיו קרוב
לתחומי
עיסוקה של התכנית,
יוכל להתקבל
ובלבד שממוצע
ציוניו בלימודי
התואר הראשון
הוא 80 לפחות.
תלמיד כזה
יחויב בלימודי
השלמה
בארכיאולוגיה
במשך שנה אחת
בטרם יתחיל
בלימודי
התכנית.
לימודי
ההשלמה יכללו
את מרבית
שעורי החובה
לתואר ראשון
במסלול הארכיאולוגיה
של א"י
וסביבתה,
בהתאם
להנחיית ראש החוג
ובתיאום עם
ועדת התכנית.
תלמיד כזה
יחויב גם
במכסת ימי
הסיור
והחפירה
הלימודית
כנדרש מתלמיד
לתואר ראשון
במסלול זה
בחוג לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום .
במקביל
ובמידת האפשר
יוכל התלמיד
לקחת, על פי
יכולתו
ובאישור ראש
החוג או היועץ
מטעמו מועדת
התכנית, קורסים
מלימודי
התכנית
שייזקפו
לזכותו
לכשיעבור
למעמד של
תלמיד מן
המניין לתואר
שני. עם סיום
לימודי
ההשלמה יעבור
התלמיד למעמד
של תלמיד מן
המניין לתואר
מוסמך.
הפקולטה
למדעי הרוח
מאפשרת מסלול
לימודי מוסמך
ללא עבודת גמר
(מסלול עיוני).
עם זאת, למרות שתכנית
החומרים
הארכיאולוגיים
מאפשרת לימודים
לתואר מוסמך
במסלול
העיוני, היא
מכוונת מעצם
טבעה
לתלמידים
המתעתדים
לבצע מחקר
מודרך במסלול
המחקרי
ובעיקר לאלה
מהם המתכוונים
להמשיך
בלימודיהם
לתואר דוקטור.
לפיכך, הקבלה
לתכנית
במסלול
המחקרי תהיה
כרוכה במציאת
מנחה קבוע
במהלך שנת
הלימודים
הראשונה.
המנחה יהיה
חבר סגל בחוג
או במידת
הצורך חבר סגל
מן החוג ומנחה
או מנחים
משניים בעלי
תואר דוקטור
מחוגים או
ממוסדות
אחרים. נושא
העבודה ייקבע
במהלך שנה א'
ולא יאוחר
מסיום השנה הראשונה
ללימודים
בתכנית. ועדת
התכנית תתכנס
בסמוך לתקופת
הייעוץ
לתלמידי
מוסמך או
במהלכה
ותסייע לראש
החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות המזרח
הקדום בחיבור
שבין
התלמידים
המתלבטים בכך
לבין מנחים
ונושאי המחקר
המתאימים להם
על פי תיקם
ותחומי
עניינם. במידה
ולא נמצא מנחה
לסטודנט,
תינתן לו שהות
מסוימת לאחר
תחילת לימודיו
למציאתו
ולגיבוש נושא
למחקר. במידה
ולא נמצא
לתלמיד מנחה
עד תום הסמסטר
הראשון ללימודיו
כתלמיד
בתכנית, תסייע
לו ועדת
התכנית במציאת
מנחה ונושא או
שלחילופין
תמליץ בפניו לפנות
למסלול
הלימוד
העיוני
ולסיים את
לימודיו
בתכנית בתום
שנת לימודים
נוספת. לימוד
במסלול
העיוני יהיה
כרוך בפרויקט
מצומצם שינתן במסגרת
אחד הקורסים
הכוללים
מעבדות
(כדוגמת "מיקרוארכיאולוגיה
למתקדמים" או
"חומר ורוח, טכנולוגיות
העבר בראי מדע
החומרים"),
שהיקפו יהיה
כהיקף עבודת
סמינר מורחבת
ושייערך בהנחיית
מרצה הקורס או
חבר סגל אחר
שיסכים לכך
ושייחשב
כפרויקט מסכם.
תלמיד
הבוחר במסלול
המחקרי יגיש
במהלך שנת לימודיו
הראשונה
תכנית מחקר שתיבדק
ותאושר לא
יאוחר מתחילת
שנה ב' על ידי המנחה/המנחים
ומורה נוסף
לפי החלטת ראש
החוג. העבודה
יכולה להיות
הן ניסויית
והן עיונית, הן
מחקר בסיסי
והן מחקר
יישומי. היא
עשויה להיות
בין-תחומית,
תוך שיתוף
פעולה בין
קבוצות מחקר
מפקולטות
שונות.
תלמיד
הכותב עבודת תזה
חייב להגיש
לועדת התכנית
דוח התקדמות
קצר, מאושר
על-ידי המנחה,
בסיומו של כל
סמסטר. הדו"ח
יכלול את
כותרת העבודה,
תאור קצר של
נושא העבודה,
תאור של
העבודה
שנעשתה במהלך
הסמסטר האחרון
ותוכניות
העבודה
לסמסטר העוקב.
את ההנחיות
לכתיבת תכנית
המחקר ועבודת
הגמר ניתן
לקבל
במזכירות
החוג. העבודה
תוגש לאחר
סיום כל
החובות
האחרות של
לימודי התואר
השני. ציון העבודה
יקבע על ידי
המנחה או
המנחים ומורה
נוסף לפי
החלטת ראש
החוג.
תלמיד
יוכל לבקש
לעבור למסלול
העיוני הכולל פרויקט
מסכם בהנחיית
מנחה התזה,
קרי לצמצם את היקף
עבודת הגמר כך
שיתאים להיקף
של פרויקט
מסכם. הבקשה
טעונה אישור
המנחה וועדת
התכנית. כמו
כן, בסמכותו
של המנחה לבקש
מועדת התכנית,
לאחר שיידע את
התלמיד, לצמצם
את היקף
העבודה
למסגרת של
פרויקט מסכם,
אם לא הוכיח
התלמיד גישה
ויוזמה
מחקרית או
התקדמות
מספקת
בעבודתו. בכל
מקרה בו צומצם
היקף העבודה
למסגרת של
פרויקט מסכם,
על התלמיד
להשלים את
מכסת הש”ס
הנדרשת
במסלול העיוני.
במסלול
העיוני לא
נכללת עבודת
גמר וההתנסות המקצועית
נעשית
במתכונת של
פרויקט גמר,
במסגרת אחד מן
הסמינריונים
המתקדמים
הנכללים בתכנית.
עבודת גמר
לתואר שני
ופרויקט גמר
נבדלים זה מזה
בעיקר בהיקף
העבודה.
בשניהם
מוגדרת בעיה מדעית
כלשהי, מבוצע
סקר ספרות
עדכני, מוצגת
תכנית עבודה
שתאפשר עמידה
במטרות
שהוגדרו לאור סקר
הספרות,
מוצגות
ומנותחות
תוצאות
העבודה ומובאים
דיון ומסקנות,
הכול בהתאם
לסטנדרטים
המדעיים
המקובלים
בתחום
הרלבנטי. ככלל
אצבע, עבודת
גמר תהה בהיקף
של כ- 8
חודשי עבודה
מלאים (100%), בעוד
שפרויקט דורש
כרבע מכך.
עבודת הגמר או
הפרויקט
יוגשו בשפה
העברית או
בשפה האנגלית,
בתאום עם
המנחה
ובאישור ועדת
התכנית.
תלמיד
במסלול
העיוני יוכל
לבקש לעבור למסלול
המחקרי
בהנחיית מנחה
הפרויקט
המסכם שלו,
קרי להרחיב את
היקף העבודה
כך שיתאים
להיקף של
עבודת תזה.
הבקשה טעונה
אישור המנחה
וועדת התכנית.
במצב זה יהיה
על התלמיד
והמנחה להגיש
הצעת מחקר
לתזה לראש
החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
וזה יפנה אותה
לשיפוט כאמור
לעיל. תלמיד
במסלול
המחקרי (עם
עבודת גמר),
שהתקבל
ישירות למעמד
"מן המניין"
ולא עמד במתחייב
מכך (לרבות
חלקו בהגשת
תוכנית מחקר
כאמור לעיל)
יועבר למסלול
העיוני (ללא
עבודת גמר).
הדרישות
לתואר בתכנית
החומרים
הארכיאולוגיים
תואמות את
הכללים המפורטים
בידיעון החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
והפקולטה
למדעי הרוח,
למעט בחינת
הגמר במסלול
העיוני
כמוסבר לעיל.
סיכום הדרישות
לתואר מוצג
בטבלה
ובסעיפים
הבאים:
|
|
מסלול
מחקרי |
מסלול
עיוני |
|
נקודות
זכות לתואר |
28 ש”ס |
32 ש”ס |
|
סמינרים
מחלקתיים |
4 ש”ס (2 ש”ס
בכל שנה). |
4 ש”ס (2 ש”ס
בכל שנה). |
|
קורס
קדם |
2 ש”ס |
2 ש”ס |
|
קורסי
חובה |
4 ש”ס (או 4 ש”ס
נוספות ע"ח
בחירה) |
4 ש”ס (או 4 ש”ס
נוספות ע"ח
בחירה) |
|
קורסי
בסיס |
6 ש”ס |
6 ש”ס |
|
קורסי
ליבה |
4 ש”ס (או 8 ש”ס
ע"ח קורסי
בחירה) |
4 ש”ס (או 8 ש”ס
ע"ח קורסי
בחירה) |
|
קורסי
בחירה |
8 ש”ס (4 אם
נלמדו 2 קורסי
החובה) |
12 ש”ס (8 אם
נלמדו 2 קורסי
החובה) |
|
קורסים
שציונם
ייקבע עפ"י
עבודת סמינר
(במתכונת
מאמר מדעי) |
קורס
שהוא סמינר
בהיקף 4 ש”ס
(בד"כ:
מיקרוארכיאולוגיה
מתקדמת או
רוח וחומר). |
שני קורסים
שהם סמינרים
בהיקף 4 ש”ס
כ"א, באחד
(הכולל
מעבדות) יוגש
פרויקט מסכם. |
|
בחינת
גמר |
אין. |
יש –
בנושאי
הפרויקט
המסכם |
|
עבודת
גמר |
תזה
מחקרית. |
אין. |
התכנית
אינה כוללת
מסלולים, אך
היא מקיימת בתוכה
שתי התמחויות:
ארכיאומטלורגיה
(חקר טכנולוגיית
המתכת בעבר)
וגיאו-ארכיאולוגיה
(פטרוגרפיה ומיקרומורפולוגיה,
דהיינו חקר
קרקעות ומסלע
או מוצריהם
בהקשר
הארכיאולוגי).
בעתיד ייתכן
שיתקיימו
התמחויות
נוספות בהתאם
לתקינת החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
ולפיכך לא
נקבעו מסגרות
קשיחות של
התמחויות. ועדת
התכנית תייעץ
לכל תלמיד
אילו קורסים
עליו "לתפור"
לעצמו לפי
תחום התמחותו.
התכנית
אינה כוללת
מסלולים, אך
היא מקיימת בתוכה
שתי התמחויות:
ארכיאומטלורגיה
(חקר
טכנולוגיית
המתכת בעבר) וגיאו-ארכיאולוגיה
(פטרוגרפיה
ומיקרומורפולוגיה,
דהיינו חקר קרקעות
ומסלע או
מוצריהם
בהקשר
הארכיאולוגי
ובהם כלי חרס,
טיח וכיו"ב).
בעתיד ייתכן
שיתקיימו
התמחויות
נוספות בהתאם
לתקינת החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
ולפיכך לא
נקבעו מסגרות
קשיחות של
התמחויות.
ועדת התכנית
תייעץ לכל
תלמיד אילו
קורסים עליו
"לתפור"
לעצמו לפי תחום
התמחותו
בהתאם לתכנית
שלהלן.
קורסי
קדם:
תלמיד שלא למד
במסגרת תואר
ראשון את קורס
הקדם
"טכנולוגיה
ותרבות
חומרית"
(ארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום,
פרופ' יובל
גורן, 2 ש”ס), חייב
לקחת אותו
במהלך השנה
הראשונה
ללימודיו
בתכנית. אם
כבר נלמד
הקורס
בלימודי
התואר הראשון,
ניתן ללמוד
במקומו קורס
העשרה מתאים בנושא
הקרוב
לעניינו
המחקרי של
התלמיד או לעבודת
הגמר המיועדת
לו בהיקף של 2
ש”ס (באישור ראש
החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום ),
ובלבד שלא
יהיה זה קורס
מבוא.
קורסי
חובה:
חובה לבחור
אחד מתוך שני
הקורסים
שלהלן בהתאם
לתחום
ההתמחות.
באישור ועדת
התכנית ניתן
לבחור בשני
הקורסים, על
חשבון קורסי
הבחירה:
מבוא
למדע והנדסת
חומרים
(הנדסה, 0542.1830, שעור +
מעבדה, 4 ש”ס):
לתלמידים
המתעתדים
להתמחות
בארכיאומטלורגיה.
מבוא
לגיאולוגיה
(גיאופיסיקה
ומדעים פלנטריים,
0341.1201.01, 4 ש”ס) או
מבוא למדעי
כדור הארץ
(גיאוגרפיה
וסביבת האדם,
0691.1509.01, 4 ש”ס):
לתלמידים
המתעתדים
להתמחות
בגיאו-ארכיאולוגיה.
קורסי
בסיס:
אלה חולקו
לשני אשכולות
על פי תחומי
ההתמחות
שלעיל.
אשכול
1 –
ארכיאומטלורגיה
מעבדה
מתקדמת
בחומרים
בסיסיים
(הנדסה, 0542.4291, 2 ש"ס).
דרישת קדם:
מבוא למדע
והנדסת
חומרים.
התנהגות
מכאנית של
חומרים
(הנדסה, 0542.4720, 4 ש"ס).
דרישת קדם:
מבוא למדע
והנדסת
חומרים.
אשכול
2 –
גיאו-ארכיאולוגיה
קרקעות
ישראל
(גיאוגרפיה
וסביבת האדם,
0691.2870.01, 2 ש”ס), או:
שיטות מדעיות
במיקרוארכיאולוגיה
(ארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום,
0671.2392, 2 ש”ס), או:
יסודות
בגיאו-ארכיאולוגיה
(ארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום, 0671.2420, 2 ש”ס).
או
קורס בסיס אחר
בהיקף זהה
שייקבע
וייכלל בתכנית
באישור ועדת
התכנית.
קורסי
ליבה:
קורסי הליבה
מתקיימים על
פי תחומי
ההתמחות שלעיל:
חומר ורוח:
טכנולוגיות
העבר בראי
מחקר החומרים
המודרני
(ארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
והפקולטה
להנדסה, 0671.4090.01, 4
ש”ס). יועבר
בכל שנה
שנייה.
מחקר
מונחה
במיקרוארכיאולוגיה
(ארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום,
0671.4291.01, 4 ש”ס) יועבר
בכל שנה שנייה.
קורסי
בחירה: במסגרת
קורסי הבחירה
ייקח התלמיד
קורסים מתכנית
הלימודים
לתואר מוסמך
של החוג
לארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום
בהתאם לנושא
מחקרו
הספציפי
ובאישור
המנחה (במסלול
המחקרי) או
מנחה הפרויקט
המסכם (במסלול
העיוני).
קורסי הבחירה
יהיו סמינרים
העוסקים בתקופה
או בתרבות
השכנה
הנוגעות
למחקר או לפרויקט
המסכם,
סמינרים
מתחומים
רחבים
רלוונטיים
(כדוגמת ישראל
הקדום,
פרהיסטוריה,
ארכיאולוגיה
קלאסית
וכיו"ב).
התלמיד יוכל
גם לקחת את קורס
הליבה השני
כקורס בחירה
ובלבד שעמד
בדרישות הקדם
לקורס.
להלן
רשימה מייצגת
של כמה קורסי
בחירה
מומלצים
שאינם
מתחומים
ספציפיים:
מרחב, מקום,
סביבה: מבוא
לסביבת האדם
(גיאוגרפיה
וסביבת האדם,
0691.1407, 4 ש”ס).
הגיאולוגיה
של המזרח
התיכון
(גיאופיזיקה
ומדעים
פלנטריים, 0341-2003-01, 4
ש"ס).
סדנא
לתלמידי מחקר
(ארכיאולוגיה
ותרבויות המזרח
הקדום, 0671.4254, 2 ש"ס).
ארכיאובוטניקה
(ארכיאולוגיה
ותרבויות המזרח
הקדום, 0671.4702.01, 4 ש”ס).
להלן
שמות חברי
הסגל המלמדים
קורסים
הנכללים
בתכנית:
|
שם |
קורסים |
חוג
והתמחות |
|
פרופ'
יובל גורן |
·
טכנולוגיה
ותרבות
חומרית ·
שיטות
מדעיות
במיקרוארכיאולוגיה
·
יסודות
בגיאו-ארכיאולוגיה · חומר
ורוח:
טכנולוגיות
העבר בראי
מחקר החומרים
המודרני ·
מחקר מונחה
במיקרוארכיאולוגיה |
ארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום:
ארכיאולוגיה
של
הטכנולוגיות
הקדומות;
יישום שיטות
מחקר
מיקרוסקופיות
וגיאולוגיות בארכיאולוגיה
(ראש המעבדה
למיקרוארכיאולוגיה);
ארכיאולוגיה
של התקופות הפרוטו-היסטוריות. |
|
פרופ'
נועם אליעז |
·
מעבדה
מתקדמת
בחומרים
בסיסיים ·
התנהגות
מכאנית של
חומרים |
הנדסה
מכאנית: ראש
תכנית
החומרים,
ביו-חומרים,
תהליכים
אלקטרוכימיים,
קורוזיה, חקר
כשל. |
|
ד"ר
דנה אשכנזי |
·
חומר ורוח:
טכנולוגיות
העבר בראי
מחקר
החומרים
המודרני |
הנדסה
מכאנית:
מטלורגיה
בארכיאולוגיה,
כשל חומרים. |
|
ד"ר
דרור אבישר |
·
מבוא למדעי
כדור הארץ |
גיאוגרפיה
וסביבת האדם:
הידרולוגיה
של מי תהום. |
|
פרופ'
אייל בן-דור |
·
קרקעות
ישראל |
גיאוגרפיה
וסביבת האדם: מדע
הקרקעות. |
|
פרופ'
שמואל מרקו |
·
מבוא
לגיאולוגיה ·
הגיאולוגיה
של המזרח
התיכון |
גיאופיסיקה
ומדעים
פלנטריים:
גיאולוגיה,
סיסמולוגיה |
|
ד"ר
נילי ליפשיץ |
·
ארכיאובוטניקה |
ארכיאולוגיה
ותרבויות
המזרח הקדום:
ארכיאובוטניקה |
|
פרופ'
יובל
פורטוגלי |
·
מרחב,
מקום, סביבה:
מבוא לסביבת
האדם |
גיאוגרפיה
וסביבת האדם:
לימודים
קוגניטיביים. |
תכנית
הלימודים
תתבסס על מערך
כיתות הלימוד,
המעבדות, חדרי
הסמינריונים
ומעבדות
המחשבים של
הפקולטה
למדעי הרוח,
ועל המעבדות
בפקולטה
להנדסה
ובמרכז
וולפסון לחקר
החומרים שבאוניברסיטת
תל אביב. להלן
רשימת
המעבדות
הרלוונטיות
שישמשו כבסיס
ליישום התכנית:
המעבדה
למיקרוארכיאולוגיה
השוואתית:
מעבדה זו
משמשת
כאכסניה
העיקרית
לביצוע התכנית
בשתי
התמחויותיה
העיקריות.
המעבדה מאחסנת
בתוכה את
המשאבים
הבאים:
א. כיתת
לימוד המכילה
מערכת הוראה
(מקרן PC
המחובר למחשב
ולמערכת
וידאו-מיקרוסקופ
במעגל סגור),
וכן עשר עמדות
מחקר ולימוד.
בכל אחת מן
העמדות
מצויים:
מיקרוסקופ
מקטב,
מיקרוסקופ סטראוסקופי,
ערכות
פרפרטים
(שקפים) של
מינרלים
ללימוד מינרלוגיה
אופטית, אוסף
שקפים
פטרוגרפיים
של סוגי
הסלעים
העיקריים,
ערכה להגדרת
יד של סלעים,
ערכת שקפים
פטרוגרפיים
של קבוצות
קרמיקה ארכיאולוגית
ממזרח הים
התיכון, שקפים
לימודיים
(מיקרומורפולוגיים)
של רבדים
מאתרים ארכיאולוגיים,
שקפים
לימודיים של
חומרים
ארכיאולוגיים
אחרים (טיח,
חומרי מליטה
ולבנים).
ב. אוסף
משווה של
קרמיקה
ארכיאולוגית
(במובן הרחב:
כלי חרס,
תעודות חומר
מהארכיונים
החשובים של
המזרח הקדום,
קרמיקה
אמנותית,
חומרי גלם ועוד)
בשקפים
פטרוגרפיים
ובו כ-13,000
פרפרטים ממאות
אתרים
ארכיאולוגיים
במזרח הים
התיכון (א"י,
מצרים, לבנון,
סוריה,
טורקיה, יוון,
קפריסין, כרתים
והאזור האגאי)
ובסיס נתונים
ממוחשב שלהם.
ג. אוספים
לימודיים
בדוגמאות
שלמות של
סלעים ומינרלים
ואוסף לימודי
של חומרים
ארכיאולוגיים,
בדגש על
טכנולוגיות
ייצור קדומות
(טיח, קרמיקה,
מטלורגיה,
זכוכית).
ד. ציוד להכנת
שקפים
פטרוגרפיים
ומיקרומורפולוגיים
הכולל: מכשיר
אוטומטי-למחצה
להכנת שקפים (Buehler Petro-Thin),
מכשיר ליטוש
דגימות (Buehler Metaserv), משור
דיסק יהלום
לדגימות
גדולות (Wolf), משור
יהלום דנטלי
לדגימות
עדינות (Dremel 300), תנור
ייבוש (Heraeus), תנור ואקום
(National),
מכתש אגאט
אוטומטי
לכתישת
סדימנטים,
אמבט אולטרא-סוני,
מינדף כימי,
כיורים
ושולחנות מעבדה.
ה. ציוד
להכנת דגימות
מטלוגרפיות
ומחקרן: שתי מלטשות
(Buehler) עם
דיסקים
לדרגות ליטוש
שונות, מזרקי
ליטוש עד 0.5
מיקרון,
מיקרוסקופ
מטלוגרפי (Wild M-20), מכשיר
ממוחשב
למדידת קשיות
ומיקרו-קשיות
בשיטת ויקרס (Shimadzu HSV-20),
מערכת ניקוי
חול עם
קומפרסור לחץ
(Renfert Quattro),
כבשן
אלקטרוני
לקרמיקה (עד 12000).
ו. שלושה
מיקרוסקופי
מחקר
פטרולוגיים
מקטבים (Zeiss Axiolab, Motic BSC-300).
ז. עמדת מחקר
לאנליזות
כימיות ובה
מכשיר XRF נייד (Thermo Scientific Niton XL3t GOLDD 900) עם
מטריצות
קרקעות, מכרות
ומתכות ומתקן
נייח, ערכת
הכנה לדגימות
(נפות, בתי דגם
ומכבש), אוסף סטנדרטים
של היסודות
החשובים
וספריית סטנדרטים
ממוחשבת.
ח. ספרייה
ובה כ-300 כותרים,
אוסף מפות
גיאולוגיות
של ארצות מזרח
הים התיכון,
מפות מחצבים
וקרקעות, כתבי
העת Archaeometry ו-Studies in Conservation
משלושים
השנים
האחרונות,
עבודות מוסמך
ודוקטור
בתחומים
הרלוונטיים,
ספרייה
ממוחשבת של כתבי
עת נוספים
במהדורות
אלקטרוניות
ואוסף של מאות
תדפיסים
בתחומים
הרלוונטיים.
ט. תצוגת קבע
לימודית של
תולדות
המיקרוסקופ
הפטרוגרפי
והמטלוגרפי
על מרכיביו
השונים הכוללת
מכשירים למן
תחילת המאה ה-19
ועד לאמצע
המאה ה-20.
מעבדת
הוראה
בחומרים
בביה"ס
להנדסה
מכאנית
(הפקולטה
להנדסה): מעבדה
זו תשמש לצורך
הוראת תלמידי
התכנית בקורסים
הבאים: "מבוא
למדע והנדסת
חומרים"
ו-"חומר ורוח:
טכנולוגיות
העבר בראי
מחקר החומרים
המודרני"
(להלן). מטרתה
של מעבדת
ההוראה בחומרים
הינה לספק
הבנה בסיסית
של הקשר שבין
המיקרו-מבנה
לבין תכונות
החומר, תוך
שימת דגש על
שימושי
חומרים
במגוון
תעשיות
מתקדמות. המעבדה
מצוידת
במגוון
מכשירים
המאפשרים
ביצוע תהליכים
וניסויים,
כגון: חיתוך,
כבישה בחום, השחזה
וליטוש, ליטוש
מדויק לשם חקר
כשל או הכנת
דגמים
מטלוגרפיים,
תנורים
לביצוע
טיפולים
תרמיים (כולל
בסביבה
אינרטית),
מכונת מתיחה (כולל
תוכנה
מתקדמת),
מכשיר נגיפה,
מגוון מכשירי
קשיות
ומיקרו-קשיות,
סטריאו-מיקרוסקופ
ומיקרוסקופ
אופטי מתקדם
(כולל תוכנה
לעיבוד תמונה
עם מודולים
מתקדמים
לאפיון
חומרים) ומנדף
כימי עם ספק
זרם/מתח
לביצוע
תהליכים
אלקטרו-כימיים.
מעבדת ההוראה
משרתת ארבעה
קורסים אקדמיים:
"מדע והנדסת
חומרים",
"המעבדה
בחומרים הנדסיים"
(שני הקורסים
– לסטודנטים
לתואר ראשון
בהנדסה
מכאנית),
"המעבדה
במכאניקה
לביו-הנדסה"
(קורס שירות
לתלמידי תואר
ראשון בהנדסה
ביו-רפואית),
ו"חומר ורוח:
טכנולוגיות
העבר בראי
מחקר החומרים
המודרני"
(קורס לתארים
מתקדמים
בהנדסה
ובארכיאולוגיה).
במסגרת
פרויקט
"פקולטה
לדוגמה"
שודרג הציוד
במעבדת
ההוראה באופן
משמעותי.
אוניברסיטת תל-אביב
השקיעה למעלה
מחצי מיליון
ש"ח לצורך שדרוג
זה, אשר הפך את
המעבדה
למובילה
ולמתקדמת
מסוגה במוסדות
האקדמיים
בישראל. הושם
דגש על רכישת
הציוד המשוכלל
ביותר, מהדור
האחרון
שבשימוש
בתעשיית
טכנולוגיית
העילית, העונה
לדרישות
המחמירות
ביותר של
התקינה
הבינלאומית,
כך שהסטודנטים
מוכנים טוב
יותר לעבודתם
העתידית
במחקר ובתעשייה.
מעבדות
מרכז וולפסון
למחקר שימושי
בחומרים:
המרכז מאגד
בתוכו מעבדות
מן המתקדמות
מסוגן בארץ
ובעולם לחקר
החומרים
והננו-טכנולוגיות,
בהן מכשור
אנליטי רב.
המעבדות
יעמדו לרשות התלמידים
לצורך
הפרויקטים
המסכמים של
הסמינרים
ולעבודות
הגמר לתואר,
על בסיס תקציבי
המחקר של מורי
התכנית.
למעוניינים
להירשם לשנת
הלימודים
תשע"א, לחצו
כאן