מפגש של כל חברי הסגל ותלמידי המחקר של החוג ללימודי מזרח אסיה,

אוניברסיטת תל אביב: 24-25 בפברואר, 2015.

חברי החוג התכנסו למפגש שמטרתו דיון בצעדים הראשונים ליישום תכנית "אסיה במונחיה-היא". התכנית מבקשת ליצור דיאלוג פנים-אסייתי חוצה גבולות, ובניית טרמינולוגיה יחודית ללימוד אסיה.

היום הראשון של המפגש כלל שלושה מושבים, בהשתתפות כל הנוכחים.

מושב ראשון – "טבע באסיה": ד"ר ליאורה צרפתי דנה בטבע מנקודת המבט של אנתרופולוגיה ופולקלור ביפן ובקוריאה. ד"ר אודי הלפרין הציג את ההינדואיזם העכשווי כפרספקטיבה הדתית בצפון הודו. ד"ר אורי סלע הציג את נקודת המבט ההיסטורית הסינית משושלת מינג ועד המאה העשרים. חברים נוספים בקבוצה זו הם ד"ר אסף גולדשמידט, המתמקד ברפואה סינית, וד"ר אירית אוורבוך, המתמקדת בשירה יפנית כאמצעי להכפפת הטבע. שאלות שהועלו במהלך הדיון הפתוח: מהו הטבע? האם אנחנו חושבים על הטבע בהקשר של הסביבה, או בהקשר של הטבע האנושי? האם הטבע הוא בהכרח נוף פתוח, או אולי כל סביבה - למשל עיר - יכולה להיחשב כ'טבע'?

מושב שני – "זהות באסיה": פרופ' יעקב רז הציג את שאלת ה'עצמי' כחציית גבולות באסיה, בממדים פילוסופיים, אנתרופולוגיים וסוציולוגיים. ד"ר רועי צהר התמקד בביוגרפיות של הבודהה. פרופ' גליה פת-שמיר הציגה את 'העצמי' בניאו-קונפוציאניזם בתקופת שושלת סונג. שאלות שהועלו בדיון כללו: מה היא זהות? האם זוהי הדרך בה אדם רואה את עצמו, או שהיא הדרך שבה אחרים רואים אותו? מה הם הערכים שעל-פיהם נקבעת זהות? האם ניתן לייחד זהות לאסיה עצמה?

מושב שלישי – "גוף ותרבות באסיה": פרופ' עפרה גולדשטיין-גדעוני הציגה נקודת מבט אנתרופולוגית יפנית ביחס לעקרות בית. פרופ' מאיר שחר עסק באלימות בסין. ד"ר רוני פרצ'ק מיקמה "כתמים עיוורים" בתיאוריות של מגדר, כתמים עיוורים שהודו יכולה לעזור בזיהויים. במסגרת הקבוצה עלתה הצעה להתחלק לשתי תת-קבוצות. האחת, "גוף ומגדר"; האחרת, "גוף ולחימה".

היום השני של המפגש כלל שני מושבים של דיון בקבוצות עבודה קטנות יותר. המושב הראשון עסק בנושאי המחקר של טבע, זהות וגוף באסיה. המושב השני דן ביישומים האפשריים של תכנית "אסיה במונחיה-היא" בקורסי הלימוד השונים המוצעים על ידי החוג ללימודי מזרח אסיה, בקבוצות שהוקדשו לתכנית לתואר הראשון; סמינרים לתואר שני; תוכניות מיוחדות - במיוחד תכנית על בודהיזם.