אודות החוג

  • החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד מציע תוכנית לימודים לקראת תואר ראשון ותואר שני בשני תחומים שונים: תואר ראשון ושני בפילוסופיה יהודית ותואר ראשון ושני בתלמוד.
  • תלמידים המבקשים ללמוד לתואר ראשון בפילוסופיה יהודית יירשמו למסלול דו-חוגי שמספרו 0616; תלמידים המבקשים ללמוד לתואר ראשון בתלמוד יירשמו למסלול דו-חוגי שמספרו 0683. תלמידים הבוחרים שילוב של תואר ראשון בפילוסופיה יהודית  (0616) ותואר ראשון בתלמוד (0683) לא יבחרו חוג לימודים נוסף.


החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד פותח את מלוא רוחב ההגות היהודית משלהי בית שני ועד היום בפני התלמידים. הוא כולל עיון בספרותן של שלוש תקופות, המייצגות עושר של תחומי עיון ויצירה.

1.העת העתיקה : בית שני וחז"ל

במסגרת זו נלמדים שני תחומים: ספרות חז"ל לרבדיה וספרות הבית השני לגווניה. תחומים אלה כוללים את ספרות התורה שבעל-פה בתקופת חז"ל (המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, ושני התלמודים: הבבלי והירושלמי, ואף ספרות הגאונים והראשונים מן התקופה הבתר-תלמודית), ואת ספרות החכמה היהודית, הספרות האפוקליפטית והפסיאודו-אפיגרפית ומגילות מדבר יהודה בתקופת הבית השני. התמחות בתחום זה מפגישה את התלמיד עם נושאי העיון המרכזיים של מרחב יצירה זה ושל התקופה שהוא משקף: היהדות והנצרות, כיתות וגנוזיס, הלכה ומשפט עברי, זרמים במחשבת חז"ל, מיסטיקה ומאגיה יהודית בתקופת התלמוד והגאונים. שיטת הלימוד היא היסטורית-תרבותית-טקסטואלית: היא מדקדקת בלשון המקורות ומפרשת אותם לפי תנאי הזמן והמקום, וכן עוסקת בהתהוות המקורות, בתולדות הנוסח שלהם ובתולדות האמונות והדעות הנשקפות מהם. בתחום זה מתקיימים סמינרים במתכונת מיוחדת של סדנה אינטראקטיבית הכוללת לימוד עצמי בחברותות ואחריה לימוד קבוצתי מונחה.

2. ימה"ב: פילוסופיה יהודית וקבלה

ההגות היהודית של ימי הביניים מתאפיינת בשני אופני חשיבה מרכזיים: הפילוסופיה היהודית והקבלה. לעתים הם מתקיימים זה לצד זה מתוך התנגדות, ולעתים נשזרים זה בזה. החוג מציע, מחד, עיון בתורתם של ההוגים היהודיים הגדולים בימי הביניים, כגון אבן גבירול, יהודה הלוי, הרמב"ם, חסדאי קרשקש ויצחק אברבנאל, ומאידך לימוד של תורות הסוד היהודיות לדורותיהן. במסגרת זו נלמדים, מחד גיסא, נושאים מרכזיים בפילוסופיה היהודית: דת ופילוסופיה, היחס בין הגות לבין מיסטיקה ושירה, בריאת העולם, הנס, הנבואה, בחירה חופשית, תורת האדם, אתיקה ופוליטיקה, ומאידך גיסא – עולמה ומחקרה של הקבלה: התאוסופיה הקבלית; החוויה המיסטית ומשמעותה; קבלה מעשית; תורת הנפש לגווניה; הזרמים המיסטיים שלפני עליית הקבלה; התהוות הקבלה בפרובאנס; ספר הזוהר — התיאולוגיה שלו ואופן חיבורו, קבלת המאה ה-16 וקבלת האר"י.

3. העת החדשה: חסידות והגות יהודית מודרנית

השלב השלישי של ההגות היהודית, המשתרע על פני מאתיים וחמישים השנים האחרונות, כולל כמה סוגות: ספרות החסידות, ספרותה של תנועת המוסר וההגות היהודית המודרנית. הסוגה הראשונה כוללת את ספרות הדרושים החסידיים של אבות התנועה החסידית במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה ובהם הבעש"ט, המגיד ממזריטש, ר' יעקב יוסף מפולנאה, ר' פנחס מקוריץ, ר' נחמן מברסלב, רש"ז מלאדי ותלמידיו, וכן מורי החסידות במאה התשע עשרה. ספרות המוסר כוללת את דרושי מנהיגיה של תורת המוסר שיסד בליטא ר' ישראל סלנטר ותלמידיו. ספרות זו משקפת את התפתחותה של דתיות יהודית חדשה במזרח אירופה על סף ועם ראשית המודרנה, המתמקדת במיוחד בחיי הנפש של היחיד ובחיי העדה החסידית. הסוגה השלישית כוללת את כתביהם של הפילוסופים היהודים המודרניים שעיצבו הגות יהודית המושתתת על עיון מעמיק בפילוסופיה המערבית ובאתגרי המודרנה שבפניהם ניצבו היהודים ערב האמנסיפציה ולאחריה, כולל התפתחות הרעיון הלאומי במאה התשע עשרה, השואה ולבסוף הקמת מדינת ישראל ואתגריה.  העיון בסוגה זו פותח בלימוד המאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה, המסמן את המעבר מן הפילוסופיה של ימי הביניים לפילוסופיה של הזמן החדש, וממשיך אל לימוד כתביהם של הוגים יהודיים מרכזיים בעת החדשה, כגון משה מנדלסון, רנ"ק, משה הס, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר, א"ד גורדון והרב קוק. תשומת לב מיוחדת ניתנת למחשבה הציונית לזרמיה השונים, וכן למחשבה היהודית בזמננו כמעצבת תפיסות יהדות חדשות—כולל תורותיהם של א"י השל,  א' פקנהיים, מ' קפלן, הרב סולובייצ'יק, עמנואל לוינס, ישעיהו ליבוביץ ואחרים.

לתלמידים המבקשים לקבל תואר בתלמוד תוצג תוכנית ייחודית במסגרת ידיעון החוג.

תלמידים אלה ילמדו לצד ההתמחות במחשבת חז"ל המפורטת לעיל, כלים פילולוגיים והיסטוריים ייעודיים המאפשרים ניתוח מעמיק  של ספרות חז"ל לגווניה ולסוגיה: המשנה והתוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה ושני התלמודים.