כללי
מיקומה של צרפת בתולדות היצירה האנושית מרכזי וייחודי. צמיחתה האמנותית התרבותית והספרותית הגיעה לשיא בזמן התחזקות המונרכיה האבסולוטית (לואי ה-14 וורסאי), וסללה את הדרך העוברת מרעיונות הנאורות (וולטר, מונטסקייה, רוסו) ועד למהפכה הצרפתית. צרפתית הייתה אז השפה הרשמית הראשונה באירופה, והספרות הצרפתית והגותה היו מושא להערצה ולחיקוי בקרב שכנותיה הקרובות והרחוקות. לא בכדי המהפיכה הצרפתית וסמליה, קרי "חירות, שוויון ואחווה" , שינו את התודעה החברתית והפוליטית בעולם והיוו השראה לדמוקרטיות במתכונתן הנוכחית, למרות היחלשותה הפוליטית הבינלאומית של צרפת במאה ה-20, היא ממשיכה להוות מוקד משיכה ליוצרים מכל העולם. גדולי סופרי רוסיה, ארה"ב והעולם הלטיני ניזונים מהספרות הצרפתית על דורותיה (מונטין, מולייר, הוגו, בלזק, פרוסט, סארטר, דיראס, מלרו ועוד). מהגרים עלומי שם מצאו מפלט בעיר האורות ויצרו בה את יצירותיהם הכבירות (שאגל וסוטין, מילר והמינגווי, וולטר בנימין, ומאוחר יותר - רומן גרי, אלבר קמי ועוד). עידן הסטרוקטורליזם והפוסט-מודרניזם היוו כר פורה עבור הגות חלוצית שטלטלה את המרחב האינטלקטואלי הבינלאומי ודמויות כמו פוקו, בארת, דרידה, אלתוסר ודלז תורגמו ועדיין מתורגמים לעשרות שפות. ברמה הפוליטית והכלכלית, צרפת כמעצמה התעשייתית החמישית בעולם הייתה בין היוזמות לבניית הקהילה האירופאית והיא שותפה עיקרית הממלאת כיום תפקיד מכריע יחד עם גרמניה.
החוג ללימודי צרפת מתמקד בתולדותיה של צרפת ובהתפתחותה הספרותית, הפילוסופית, התרבותית, הלשונית והפוליטית. מטרת החוג להקנות לתלמידים השכלה ומיומנות ביסודות לימודי צרפת על היבטיהם השונים. בנוסף, תכנית מעשית לרכישת מיומנויות דיבור וכתיבה בשפה מעניקה לתלמידים חסרי רקע בצרפתית בסיס מוצק להמשך לימודים מחקריים..
