דיון לכבוד צאת הספר Realitytrauma וההגיון הפנימי של הצילום

 

 

 

[בהוצאת מכון שפילמן לצילום, אבי גנור]

 

יום שני, 10.12.2012, בשעה 18:00

בנין גילמן, חדר 449

 

  

בהשתתפות:

 

עורך הספר חיים דעואל לוסקי (בצלאל)

 

אריאלה אזולאי (אוניברסיטת בראון)

 

שאול סתר (אוניברסיטת ברקלי)

 

פרופ' ליאו קורי, יו"ר

 

 

“הצילום הוא כושר (faculty) אחר שהתגלה בראשית המאה התשע עשרה, כושר לעצב את גילוי השחרור הבלתי מותנה של ההוויה האנושית, הכושר לחיים אזרחיים ופומביים. הצילום אינו חייב לזכות ברשות משום סמכות, ומתחילתו הוא לא הכפיף את עצמו לשום דיסציפלינה, לא לאמנות, לא למדע ובוודאי שלא לתקשורת ההמונים, ארוע שלא היה חייב לעמוד לבחינה או להתאים לקריטריונים של איכות, כמות או מרות על מנת להיות הוא עצמו. מראשית הצילום היתה לצילום שפה ומחשבה ודקדוק חופשיים מנטל ההיסטוריה ומאילוצים של כשירות מדעית או כנות אמנותית, בהעמדתו את הרעד של הסף, של הטראומה כיסוד וכערך, ערך השמירה על מעמדו בגבוליות (borderline) שצמחה להיות הדבר המייחד אותו בעצמו. הצילום אינו מעבר לזמן ואינו מחוץ לזמן – הוא שרוי בסף אותו הוא מצא, סף שנוצר ברגע יוצא דופן בהיסטוריה האנושית, רגע בו האדם הבין את עצמו כחלק מקהילייה אזרחית, ואת הייצוג במרחב הפומבי כאבר הכרחי ראוי לאזרחיות זו, הבנה שיצרה ויוצרת עדיין שסע דינמי מיוחד במינו במחשבה על ייצוג מחד, ועל הניסיון וההתנסות החושנית מאידך: מה שצילום מבקש לייצג איננו שאלה נקודתית ביחס לתמונה זו או אחרת, אלא להציג את ההיסטורי בסף ההיסטוריה בו הוא נוצר, חי ומת, שבר אפיסטמי מתוכו ובתוכו הוא פעל בזמן שפעל.” (חיים דעואל לוסקי, מתוך ההקדמה לספר(

 

 

 

הציבור מוזמן