משה אלחנתי (התכנית הרב תחומית במדעי הרוח), לעשות מדע במדיה חברתית: פנאי רציני ובקשת הכרה

 

 

יום שני, 3 במרץ 2014, בשעה 18:00

בנין גילמן, חדר 449

 

יו"ר: יוסי שורץ

 

 

הפופולריות הגוברת של המדיה החברתית לסוגיה ושירי ההלל הנקשרים בה כצורה של גאולה חברתית, לא פסחו על התקשורת ויחסי הגומלין בתוך עולם המדע. התקשורת האינטרנטית הישירה, אתרי-שיתוף, פלטפורמות של כתיבה-מדעית שיתופית ואתרים בהם מתפרסמים בזמן אמיתי ממצאי-מחקר בתחומים שונים, הפכו לחלק בלתי נפרד מן הפרקטיקה של שדה המדע. עד כדי כך, שיש מי שרואים בכך מהפכה בהתנהלותו של השדה ובאופן שגילויים מדעיים והישגים אינטלקטואלים באים לעולם. מייצג נאמן לגישה אופטימית זו הוא, למשל, הפיזיקאי מייקל נילסן המגייס את תופעת חוכמת ההמונים לטובת מה שהוא מכנה 'המדע הפתוח' שהוא, לשיטתו, מהפכני ביחס להרגלים ולסכמות הנהוגות בשדה המדעי בכל מה שנוגע לתרבות הכפייתית של הפרסום המדעי, לשליטתם הבלעדית של כתבי-עת (peer review) וכמובן, לקנאות ולתחרות הכרוכה בזכויות היוצרים של איש המדע. המדיה החברתית, טוענים הפרוטגוניסטים וחסידי הרשת, מאפשרת את חזרתו המבורכת של "המדע-הקטן" (כפי שהגדירו דרק דה סולה פרייס בשנת 1963) כניגודו של "המדע-הגדול" והמנוכר. אתרי שיתוף שעניינם פרויקט מדעי זה או אחר, מציעים פלטפורמה זמינה לפעולתם של חובבים בשדה המדעי ואגב כך, ליצירת 'מדע-אזרחי' שמטרתו לפתח כלים ופרקטיקות התנהלות שיאפשרו לאנשים, חובבים כמקצוענים גם יחד, לשתף ידע, רעיונות ואף תגליות. מבחינתם, מדע-אזרחי עשוי לפתח את המדע מהר יותר אולי אף טוב יותר, מאשר נעשה הדבר במוסדות המדעיים המסורתיים המבוססים על המומחים לבדם. מצד שני, יש מי שמעריכים כי אין בעשייתם של חובבי-המדע באתרי השיתוף, אלא פעילות-פנאי מבדרת להמונים, מיצג שווא של שיתוף בין לכאורה סובייקטים חופשיים, אקטיביים ויצרניים, אך בעצם אשליה של אמנציפציה. לנוכח קוטביות התגובה והפרשנות, אך בעיקר לנוכח העובדה שרק מעטים מביטים בתופעת המדע-האזרחי בעין ביקורתית, ההרצאה מבקשת, ראשית, לסקור התפתחות זו אך בעיקר, לעמוד על הקושי המתעורר ביחס לפרשנות ולביקורת המלווים את התופעה ולהציע אפשרות לביקורת המתמקדת בהתקיימותם או באי התקיימותם של תנאים המאפשרים 'בקשת ומתן הכרה' כאמת מידה לפעולה המעצימה את תחושת הערך העצמי של השחקן החברתי הפעיל באתרי "המדע האזרחי".