מבנה החוג

 

בחוג ארבע מגמות ותכנית לימודים בתלמוד. להלן הפירוט:

1. לשון עברית
2. בלשנות שמית
3. מקרא
4. פילוסופיה יהודית 

למבקשים תואר בתלמוד מוצגת תכנית לימודים ייחודית בתלמוד.

להלן פירוט תחומי הידע בארבע המגמות:

הלשון העברית -  

לימודי הלשון העברית שואפים להקנות לתלמידים ידיעה במבנה הלשון העברית על פי גילוייה וסגנונותיה לתקופותיהם ולהציג לפניהם את בעיות מחקרה ואת הישגיו. הלימודים מיוסדים הן על השיטה ההשוואתית הכורכת את הכרת הלשונות השמיות הקרובות עם עיון בהתפתחותה של העברית לדורותיה, והן על מחקר סינכרוני שעיקר מיקודו בגילוייה השונים של העברית בת זמננו.  הלימודים מבוססים על כלי המחקר של הבלשנות בת זמננו, הם כוללים היכרות עם יסודות מדע הלשון ועם שיטות המחקר של הבלשנות המודרנית, והם מתפרסים על פני ענפי הבלשנות השונים: פונולוגיה ומורפולוגיה, תחביר, סמנטיקה ופרגמטיקה.

       תחומי העיון העיקריים בתחום הם: הלשון העברית לתקופותיה, קשריה עם הלשונות השמיות האחרות, לשון המקרא ולשון ימי הבית השני, הלשון בימי הביניים, תחיית הלשון בעת החדשה והלשון העברית בת–זמננו, לשון הספרות החדשה, מדע הלשון ותולדותיו, תורת ההגה והצורות, תחביר הלשון לדורותיה, תורת המשמעים (סמנטיקה), חקר המטפורה וחקר השיח והעברית המדוברת.

בלשנות שמית -

לימודי הבלשנות השמית עוסקים במחקר השפות השמיות ובהוראתן. התלמידים ירכשו ידיעה בסיסית בלשונות שמיות חיות ועתיקות ובעקרונות הכלליים של הבלשנות המודרנית, כדי שיוכשרו לעסוק בשפות שמיות מתוך גישה בלשנית. לתלמידים מוצעים קורסים תיאורטיים להכרת יסודות הבלשנות השמית (פונולוגיה, מורפולוגיה ותחביר), המבססים מתודולוגיה להשוואה בין הלשונות השמיות השונות, קורסים המניחים יסודות למחקר לשונות עתיקות וחיות.

הלשונות המתועדות מן התקופות העתיקות, למשל געז (אתיופית קלאסית) או פיניקית, נלמדות ונחקרות לצד אמהרית ועברית מדוברת. שפות בעלות תיעוד נרחב, כמו האכדית, נלמדות לצד שפות בעלות תיעוד חלקי, כמו האוגריתית. כל זאת מקנה לסטודנטים כלים בלשניים למחקר הפנים השונים של השפות השמיות. הקורסים הלשוניים משלבים את לימוד יסודותיה הבלשניים של השפה עם קריאת טקסטים (עתיקים או חדשים) או האזנה לטקסטים חיים.

מקרא -

לימודי מקרא מקנים לתלמידים כלים בסיסיים בחקר המקרא וידיעה כוללת ברבדיה הרבים של הספרות המקראית, כמתבקש ממעמדו של המקרא כספר תשתית בתרבות היהודית, הישראלית והמערבית. הלימודים מיוסדים על הקניית הבנה עשירה ורבת-פנים של המקרא כ"ספר הספרים" בתחומי המחשבה, הדת, הספרות והאמנות, ועל הקניית כלי ניתוח של המקרא על בסיס הגישות והשיטות המשמשות בחקר המקרא לדורותיו, וכן על בסיס  דרכי מחקר שפותחו בתחומים השונים של מדעי הרוח. תחום לימוד זה מציע קורסים המתמקדים בפן הטקסטואלי וכן קורסים כלליים בתחומים אלה: מחשבת המקרא (אמונות ודעות); דרכי העיצוב של הסיפורת ושל השירה במקרא;  חקר המקרא המודרני; ההקשר ההיסטורי-תרבותי שבו התהוותה ספרות המקרא, בייחוד המזרח הקדום; המקרא כתרבות (מגדר ופוסט-מודרניזם); פרשנות המקרא (פרשנות פנים-מקראית, מגילות מדבר יהודה והספרות החיצונית, תרגום השבעים, פרשנות ימי הביניים, פרשנות המקרא בארצות האסלאם). לימודי התואר הראשון במקרא מייחסים חשיבות מיוחדת למפגש עם ריבוי הפנים של הספרות המקראית. מטרת הלימודים היא להעניק בסיס ידע ראשוני אשר יאפשר לתלמידים לעסוק במקרא וללמדו כטקסט מרתק, ייחודי בעושרו, המהווה יסוד לתרבות היהודית והישראלית.

פילוסופיה יהודית ספרות חז"ל וקבלה

לימודי פילוסופיה יהודית פותחים את מלוא רוחב מחשבת ישראל ועולם ההגות היהודית בפני התלמידים.
הלימודים כוללים עיון בספרותן של שלוש תקופות, המייצגות עושר של תחומי עיון, יצירה והגות:

1. העת העתיקה : בית שני וחז"ל
במסגרת זו נלמדים שני תחומים: ספרות חז"ל לרבדיה וספרות הבית השני לגווניה. תחומים אלה כוללים את ספרות התורה שבעל-פה בתקופת חז"ל (המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, ושני התלמודים: הבבלי והירושלמי, ואף ספרות הגאונים והראשונים מן התקופה הבתר-תלמודית), ואת ספרות החכמה היהודית, הספרות האפוקליפטית והפסיאודו-אפיגרפית ומגילות מדבר יהודה בתקופת הבית השני. התמחות בתחום זה מפגישה את התלמיד עם נושאי העיון המרכזיים של מרחב יצירה זה ושל התקופה שהוא משקף: היהדות והנצרות, כיתות וגנוזיס, הלכה ומשפט עברי, זרמים במחשבת חז"ל, התכנים העיוניים של התפילה, מיסטיקה ומאגיה יהודית בתקופת התלמוד והגאונים. שיטת הלימוד היא היסטורית-תרבותית-טקסטואלית: היא מדקדקת בלשון המקורות ומפרשת אותם לפי תנאי הזמן והמקום, וכן עוסקת בהתהוות המקורות, בתולדות הנוסח שלהם ובתולדות האמונות והדעות הנשקפות מהם.

2. ימה"ב : פילוסופיה יהודית וקבלה 
בימי הביניים ניתן למצוא שני אופני חשיבה מרכזיים: הפילוסופיה היהודית והקבלה. לעתים הם נטווים זה לצד זה מתוך התנגדות, ולעתים נשזרים זה בזה. המגמה מציעה, מחד, עיון בתורתם של ההוגים היהודיים הגדולים בימי הביניים, כגון אבן גבירול, יהודה הלוי, הרמב"ם, חסדאי קרשקש ויצחק אברבנאל, ובצדו הצגת אוצרות התרבות העברית בתחום תורות הסוד היהודיות לדורותיהן. במסגרת זו נלמדים, מחד גיסא, נושאים מרכזיים בפילוסופיה היהודית: דת ופילוסופיה, היחס בין הגות לבין מיסטיקה ושירה, בריאת העולם, הנס, הנבואה, בחירה חופשית, תורת האדם, אתיקה ופוליטיקה, ומאידך גיסא - עולמה ומחקרה של הקבלה: התאוסופיה הקבלית; החוויה המיסטית ומשמעותה; קבלה מעשית; תורת הנפש לגווניה; הזרמים המיסטיים שלפני עליית הקבלה; התהוות הקבלה בפרובאנס;ספר הזוהר - התיאולוגיה שלו ואופן חיבורו, קבלת המאה ה-16 וקבלת האר"י.

3. העת החדשה : חסידות והגות יהודית מודרנית
השלב השלישי של ההגות היהודית המשתרע על פני מאתיים וחמישים השנים האחרונות כולל כמה סוגות: ספרות החסידות, ספרותה של תנועת המוסר וההגות היהודית המודרנית. הסוגה הראשונה כוללת את ספרות הדרושים החסידיים של אבות התנועה החסידית במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה ובהם הבעש"ט, המגיד ממזריטש, ר' יעקב יוסף מפולנאה, ר' פנחס מקוריץ, ר' נחמן מברסלב, רש"ז מלאדי ותלמידיו, וכן מורי החסידות במאה התשע עשרה. ספרות המוסר כוללת את דרושי מנהיגיה של תורת המוסר שיסד בליטא ר' ישראל סלנטר ותלמידיו.ספרות זו משקפת את התפתחותה של דתיות יהודית חדשה במזרח אירופה על סף ועם ראשית המודרנה, המתקדמת במיוחד בחיי הנפש של היחיד ובחיי העדה החסידית. הסוגה השלישית כוללת את כתביהם של הפילוסופים היהודים המודרנים שעיצבו הגות יהודית המושתתת על עיון מעמיק בפילוסופיה המערבית ובאתגרי המודרנה שבפניהם ניצבו היהודים ערב האמנסיפציה ולאחריה, כולל התפתחות הרעיון הלאומי במאה התשע עשרה, השואה ולבסוף הקמת מדינת ישראל ואתגריה. העיון בסוגה זו פותח בלימוד המאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה, המסמן את המעבר מן הפילוסופיה של ימי הביניים לפילוסופיה של הזמן החדש, וממשיך אל לימוד כתביהם של הוגים יהודיים מרכזיים בעת החדשה, כגון משה מנדלסון, רנ"ק, משה הס, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר, א"ד גורדון והרב קוק. תשומת לב מיוחדת ניתנת למחשבה הציונית לזרמיה השונים, וכן למחשבה היהודית בזמננו כמעצבת תפיסות יהדות חדשות - כולל תורותיהם של א"י השל, א' פקנהיים, מ' קפלן, הרב סולובייצ'יק, עמנואל לוינס, ישעיהו ליבוביץ ואחרים.

לתלמידים המבקשים לקבל תואר בתלמוד מוצגת תכנית ייחודית במסגרת ידיעון החוג.

תלמידים אלה ילמדו לצד ההתמחות במחשבת חז"ל המפורטת לעיל, כלים פילולוגיים והסטוריים יעודיים המאפשרים ניתוח מעמיק של ספרות חז"ל לגווניה ולסוגיה, המשנה והתוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה ושני התלמודים.


ידיעון הפקולטה למדעי הרוח